וֻגְ'הוֹ מַא בִּיצְ'חַכְּ לַלְרַעִ'יף אִלְסֻּחֵ'ן​

 

תרגום: הפנים שלו לא מחייכות לפיתה חמה

​

כלומר, איך אפשר לא לאהוב פיתה חמה

​

נאמר על אדם זעפן ורגזן

יִסְלָם אִלְבָּטֶן אִלִי חָמְלָכְּ

​

תרגום: (ישלח) שלום לבטן שנשא* אותך.

(כוונה: שהאל יברך את אמך שנשאה אותך)

משמעות: נאמר כמחמאה לאדם בשעה שמתפעלים ממנו או מעריכים את מעשיו.

*בטן- זכר בערבית ועל כן ההטייה בהתאם.

 

אֵלְחִלוּ חִלוּ לָוְ פָאק מִן אֵ(ל)נוֹם

וִאלְבִּשֶׁעַ בִּשֶׁעַ לָוְ תְחָמַם כֻּלְ יוֹם

תרגום: היפה יפה (אף) לו התעורר משינה והמכוער מכוער (אף) לו התרחץ כל יום.

משמעות: מה שיפה- יפה ומה שמכוער- מכוער וזה לא משנה כמה נתאמץ לשנות זאת.

מַא פִי חַדּ נִזֵל מִן בָּטֶן אִּמּוֹ נָבִּי

​

תרגום: אין מישהו (ש)ירד מבטן אימו נביא.

משמעות: אף אחד לא נולד נביא.

דהיינו, אף אחד לא נולד מושלם ועל האדם להתאמץ בעל מנת להגיע למדרגה גבוהה.

מִתֶ'ל אֵם אֵלְעָרוּס, פָאדִ'יֶה מָשְׁע'ולֶה

​

תרגום: כמו אם הכלה,  פנויה עסוקה (מוטרדת).

משמעות: נאמר על מי שעסוק ובתנועה מתמדת אך ללא תוצאות.

כאם הכלה שעסוקה בארגון חתונת ביתה אך נעה ממקום למקום בחוסר ריכוז ולבסוף יוצא שאינה יודעת ממה להתחיל לפעול.

וָאצֵ'ח מִתֵ'ל אֵ(ל)שָׁמְס

תרגום: ברור כמו השמש.

משמעות: כמו שאומרים בעברית "בָּרוּר כַּשֶּׁמֶשׁ" על דבר ידוע ומובן מאליו.

אֵלְעֵין מַא תִשְׁבָּע אִלָּא מִן אֵ(ל)תֻּרָאבּ

​

תרגום: העין לא תשבע אלא מהאדמה.

משמעות: נאמר על אודות החמדנות, אדם לא שבע בעולם הזה עד פטירתו.

וָקְתְ אֵלְחָסַאאֵ'ד כֻּנְתְ תֵעֶמַל קָצַאאֵ'ד

תרגום מילולי: זמן הקציר היית עושה פואמות

(כלומר - בזמן שהתבואה הייתה קצורה, כתבת פואמות)

משמעות: נאמר כנזיפה למי שמבלה את זמנו ללא מעש ובעת שנזקק לדבר מה- פונה אל אחרים בבקשת עזרה.

הסיפור שמאחורי הפתגם מוכר לרובנו:

הנמלה החרוצה עמלה קשה בעונת הקיץ לאיסוף מזון עבור החורף, זאת בעוד שהצרצר העצלן ניגן ולא חשב על העתיד.

כשהגיע החורף ולצרצר לא היה מה לאכול, פנה אל הנמלה בבקשת עזרה. בתגובה ענתה לו הנמלה בנזיפה את הפתגם הנ"ל.

מעניין להשוות במשמעות עם: "סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחְשָבָה תְחִלָה" (רבי שלמה אלקבץ)

ובהמשך לסיפור עם: "לֵךְ אֶל-נְמָלָה עָצֵל, רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם" (משלי ו', ו'-ח')

צֵ'יפְ וֻּבְּאִידוֹ סֵיפְ

​

תרגום: אורח ובידו חרב.

משמעות: נאמר על אדם חצוף וכפוי טובה.

אַעְטִי אִלְחֻ'בֶּז לִלְחַ'בָּאז וָלָוּּּ אָכַּל נֻצֹּה​

תרגום: תן את הלחם לאופה גם אם יאכל חצי ממנו

​

משמעות: הפתגם מגיע מתקופה בה היו לשים את הבצק ללחם בבית, ונותנים אותו לאפיה אצל האופה המקצועי.

באותה תקופה היה יכול האופה להעלים חלק מהבצק כי הלקוח לא באמת יודע כמה לחם יצא מהבצק שלש בבית.

​

אז הכוונה היא שלמרות שחצי מהלחם שלך עשוי להיעלם כאשר אתה נותן את הבצק שלך לאופה המקצועי,

עדיף לך לתת את המלאכה למי שמבין בה ויודע אותה על בוריה.

נִזְלָת חַ'שָׁבֶּה מִןָ א(ל)סָמַאאְ?!

​

תרגום: נחתה קורת עץ מהשמים?!

משמעות: העולם התהפך?

נאמר במובן של "תהיה רגוע, זה לא סוף העולם, מה הלחץ?!"

עַ'לְטֶה וֻּצָארַת

 

תרגום: טעות וקרתה  (אירעה).

משמעות: נאמר על ידי מי שטעה, מודה בטעותו ומעוניין שיפסיקו להוכיחו בעניין טעותו.

כמו שאומרים בעברית: "קורה, טועים".

אִלִּי בִּינְכֶּר אָצְלוֹ מָאלוֹש אָצֵל

​

תרגום: מי שמתכחש למוצאו / מקורו- אין לו מוצא / ייחוס.

משמעות: לעניין חיזוק האדם בקשריו לשורשיו- משפחתיים, דתיים וכד'.

אֵּלְאִיד אֵ(ל)-תַּעָבַּאנֶה שָׁבְּעָאנֶה 

​

תרגום: היד העייפה- שבעה. 

משמעות: מי שטורח- ישבע. 

נאמר בשבח חריצות העבודה.

כמו שנאמר: "מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת - יֹאכַל בְּשַׁבָּת, מִי שֶׁלֹּא טָרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מֵהֵיכָן יֹאכַל בְּשַׁבָּת?" (עֲבוֹדָה זָרָה ג, א)

אִדָ'א אִנְתָ אָמִיר, וַאָנַא אָמִיר, מִן בּיסוּק אֵל חָמִיר?

תרגום: אם אתה נסיך ואני נסיך מי ינהג את החמור

​

לפעמים הפיתוי להיות אחראי על העבודה, גובר על הרצון לעשות את העבודה.

אי אפשר שכולם יהיו מנהלים. מישהו צריך לעשות את העבודה כדי שנוכל להתפתח.

​

נאמר במצבים שבהם צריך לעבוד.

בִּיטָלֵּעַ מִן צִדְרֹה דֻחַּ'אן

​

תרגום: מוציא מחזהו עשן.

משמעות: נאמר על אדם שנמצא במצב לחוץ. (מרוב לחץ יוצא לו עשן מהחזה).

פִי אֵ(ל)-תָּאַנִּי אֵ(ל)-סָּלַאמֶה וֻּפִי אֵלְעָגַ'לֶה אֵ(ל)-נָּדַאמֶה

​

תרגום: במתינות הבריאות (או השלום) ובחיפזון החרטה (או הצער).

משמעות: בשבח ההתנהלות בנחת ומתינות ובגנות ההתנהלות בחיפזון.

כמו שאומרים: "החיפזון מהשטן".

כֻּל מִן עָ דִינֹה - אַלָּלה יֵעִינֹה​

תרגום: כל מי שבדתו (בדת שלו)- א-לוהים יעזור לו / ישמור אותו.

משמעות: בענייני אמונה ודת אין על מה להתווכח ולהכנס בענייני אחרים.

מזכיר את הנאמר בעברית "איש איש באמונתו יחיה",

מה שמתבסס על הפסוק: "צדיק באמונתו יחיה" (חבקוק ב, ד).

​